הקרמלין של מוסקבה

מאת: ויקטור שפירא

 

אין אנשים שלא שמעו על קרמלין.

 זהו הסמל הרוחני והמרכז הפוליטי של רוסיה. סימן היכר מס' 1 של מוסקבה. כמו שאף תייר המגיע לפאריס לא מפספס לראות את מגדל אייפל או המבקר בלונדון חייב לבקר ליד ארמון בקינגהאם, ככה כל התיירים שמגיעים למוסקבה מנסים דבר ראשון להגיע לקרמלין והישראלים הם לא יוצאי דופן. במאמר זה ניתן מידע על אתר הקרמלין, סקירה היסטורית, איך ומתי מגיעים ומה מצפה לתייר באתר המפורסם.

 

מקור השם ויחודיות העיצוב

קודם כל צריך להבין מה פרוש המילה קרמלין בכלל ולמה באופן רשמי מציינים שזה קרמלין של מוסקבה. ההסבר הוא פשוט - קרמלין, מילה שמקורה ברוסית עתיקה ופירושה מבצר עירוני.מבנה הקרמלין קיים לא רק במוסקבה, בעבר בכל עיר רוסית היה ניצב קרמלין - מבצר, שניצב במרכז העיר, שימש מקום משכנו של המושל, נסיך או ראש העיר. רשמית, רק יישוב עם קרמלין היה מקבל מעמד של עיר. ברוסיה נשתמרו עשרות מבצרי קרמלין, המפורסמים שבהם נמצאים בערים קאזאן, נובגורוד וליקיי, רוסטוב וליקיי, סוזדאל ועוד כמה בחלק המערבי של רוסיה של היום. אנחנו, חברת ILTORUS, נוכל לארגן עבורכם סיורים אליהם.

 
הקרמלין של מוסקבה הוא היפה, הגדול והמפורסם ביותר ברוסיה. גדולתו ניכרת עוד מימי הביניים, תקופת פילוג האזור האזור לנסיכויות קטנות. בזמן ההוא, מוסקבה התפתחה ובסופו הקדימה את מתחרותיה והפכה לעיר הדומיננטית באיזור, אשר הובילה לאיחוד הנסיכויות תחת הנהגתה לממלכת רוסיה המאוחדת.

 

השוני בין הקרמלין במוסקבה לבין הקרמלינים בערים אחרות ניכר גם מבחינה עיצובית, שבא לידי ביטוי בשני אלמנטים עיקריים - צבע החומות והזיזים ההגנתיים. במוסקבה, צבע החומות נצבע באדום בוהק, לעומת צבע החומות בערים אחרות, שם הצבע הבולט הוא לבן, חום, אפור ולעיתים אדום חיוור. האלמנט השני הוא הזיזים ההגנתיים, אשר מבדיל את הקרמלין של מוסקבה מהקרמלינים בערים אחרות. חדי העין יבחינו שזיזים אלה דומים בעיצובם למצודות או מבנים עתיקים באיטליה. קיימים קווי דמיון בולטים לגשר קסטלווקיו בורונה ולמבצר ספורצסקו במילאנו.
 

לא בכדי, כי החומות, במתכונתם הנוכחית נבנו בהשתתפות אדריכלים איטלקים בסוף המאה ה-15, אשר הביאו את הסגנון האדריכלי ממולדתם.
 

הצבע האדום של החומות, היוו חידוש משמעותי, שכן, במהלך ההיסטוריה של הקרמלין החומות היו צבועות בלבן, צבע אופייני לקרמלינים ברוסיה. רק בשנת 1880 הן נצבעו באדום. עם זאת, מדי פעם צצים פעילים, אשר דורשים להחזיר עטרה ליושנה, ספק אם זה יקרה אי פעם. כיום, זהו אחד מסימני ההיכר של מתחם הקרמלין.


שינוי צבע זה לא השינוי היחידי שעבר המתחם המפורסם. במהלך היסטוריה, הקרמלין עבר אינספור שינוים, אשר אפיינו את הלך הרוח של התקופות השונות.

 

היסטוריה:

ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על יישוב סלבי ראשון במאה ה- 10 לספירה, אשר גירשו את המתיישבים קודמים, משפחת עמים פינו-אוגרים (משפחת עמים שגרו באזור מרכז וצפון רוסיה, קרובי משפחה של הפינים וההונגרים של היום). ליישוב עתיק זה היו ביצורים פשוטים שמרבית הזמן נבנו על בסיס עץ, הקיפו את היישוב והתפתחו עם השנים. אזכור מתועד ראשון של מוסקבה הופיע רק בשנת 1147 במסמך המעיד על בנייה מאסיבית של חומות המקיפה את מרכז העיר. מאז המצודה עברה מספר רב של פלישות, הרס ובנייה מחדש, אבל רק כ-200 שנה אחרי זה, באמצע המאה ה- 14, הוקמו חומות מאבן אשר נצבעו בלבן. מה שהעניק לעיר את הכינוי- מוסקבה לבנת החומות. 
 

בזמן ההוא, הבנייה בתוך הקרמלין התקדמה, ומבנים רבים מעץ הוחלפו למבני אבן. הסיבה המרכזית להחלפת המבנים נעוצה בשריפות הרבות שהיישוב העתיק חווה. במאה ה-15, מבני האבן וחומות הקרמלין החלו להראות סימני שחיקה. כדי להקדים תרופה למכה, בחלק השני של המאה ה-15, בתקופת כהונתו של הצאר איוואן ה-3 (סבו של איוואן האיום) החלו בעבודות בנייה מאסיביות שכללו הריסת החומות הישנות ובנייתן מחדש. בתוך המצודה החלה בנייה של מבנים נוספים כגון כנסיות, ארמונות ועוד. בהזמנת הצאר הגיעו מהנדסים ואדריכלים מאיטליה, שהציגה את שיטות הבנייה המתקדמות ביותר באותה תקופה. חומות הקרמלין, כמו שהן נראות כיום, למעט צבען האדום, עוצבו באותה תקופה. 
 

בשנים הבאות לא בוצעו עבודות בנייה משמעותיות, פה ושם הקרמלין עבר שינויים והתאמות בהוראת השליטים. בשנת 1636 נבנה ארמון טרמנוי (Teremnoi) בקרמלין ששימש מקום מגורים למשפחת הצאר עד להעברת בירת רוסיה לסנט פטרבורג במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של פיטר הגדול. כיום, הארמון משמש למשכנו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (בשל כך הוא סגור לציבור הרחב). 
 

לאחר העברת סמכויות עיר הבירה ממוסקבה לסנט פטרבורג, מעמדו של הקרמלין השתנה לרעה והיא איבדה את מעמדה כמשכנה של בית המלוכה הרשמי. למרות זאת, פיטר לא הזניח את הקרמלין ואף הורה על בניית בניין הארסנל. בנוסף, פיטר הוציא צו שאוסר על בניית מבני מעץ בגבולות קרמלין (צו הזה הורחב לכל מוסקבה כמאה שנה לאחר מכן, בשל השריפות הגדולות שפקדו את העיר וגרמו לחורבנה). בתקופתה של יקטרינה הגדולה בסוף המאה ה-18 החלה בנייה של מבנים בסגנון הקלאסי בקרמלין, דוגמת בניין הסנאט, וקרקעות שהיו בבעלות פרטית במתחם הקרמלין הופקעו לידי הממלכה. בתחילת המאה ה-19 הקרמלין, שכבר לא שימש כמשכנם של קיסרי רוסיה, החל להיתפס בעיני העם כסמל רוסיה שמציג את עברה המפואר. תחושות הנוסטלגיה וההתרפקות על העבר סימן את תחילתה של הבנייה הגותית. אדריכלים הוסיפו אלמנטים של גותיקה למספר מבנים אשר דימו בעיניהם, בצורה שגויה, את אדריכלות ימי הביניים, וכך, מבנים עתיקים נהרסו לצורך הרחבתם. 
 

שנת 1812 הייתה דרמטית עבור הקרמלין ומוסקבה, נפוליאון והצבא הצרפתי פלשו לעיר. בצעד אסטרטגי, הרוסים החליטו לסגת מהעיר. החלטה זו התגלתה כנכונה, והובילה בסופו של דבר להפסדו של נפוליאון במלחמה. עזיבת מוסקבה ע"י השלטון ואוכלוסיית העיר גרמה לכאוס כאשר בזמן נסיגתם הציתו הרוסים את העיר (אדמה חרוכה) כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבא נפוליאון.

שריפות ענק אלה היו בין הגדולות שידעה מוסקבה. 75% מבתי העץ שהיו קיימים בעיר נהרסו. בנייני אבן כדוגמת ארמונות, אחוזות ובנייני ממשל ודת ניזוקו קשה. המחזה הקשה של מוסקבה עולה בלהבות האש גרמה לנפוליאון לעזוב את הקרמלין יממה בלבד פלישתו לעיר. לאחר מספר ימים צבאו נסג לחלוטין ממוסקבה. נפוליאון הורה למפקדיו בצאתם מהעיר, לפוצץ את הקרמלין ורק בנס מרבית חומרי הנפץ לא התפוצצו. עם זאת, הנזק לקרמלין היה עצום. עבודות השיקום נמשכו יותר מ-20 שנה והסתיימו רק בשנת 1836. שיקום המבנים ועיצובם מחדש נמשך עד אמצע המאה ה- 19 כאשר פרויקט הבנייה החשוב והמרכזי ביותר היה ארמון הקרמלין הגדול.


בנייתו נמשכה כעשור והסתיימה רק בשנת 1849, בתקופתו של ניקולאי הראשון. שטח הארמון החדש היה כ-20 אלף מטר וכלל 700 חדרים. בין החדרים הבולטים היו אולמות המפוארים, אשר משמשים כיום לקבלת פנים למשלחות דיפלומטיות וטקסים רשמיים. הארמון משמש כיום כמשכנו של נשיא רוסיה. 

 

בחצי השני של המאה ה-19 עד למהפכה הקומוניסטית כמעט ולא התבצעו עבודות בנייה במתחם הקרמלין והוא היה פתוח לציבור. הכיכרות והגנים המפוארים היו בין המקומות המועדפים לטיולים בכל ימות השנה. היות ומשפחת המלוכה לא הייתה מגיעה הרבה למשכנם, היה ניתן לקנות כרטיס כניסה ואף לטייל בחדרי המגורים של הצאר. 
 

בשנת 1917 פרצה המהפכה הבולשביקית. בסתיו של אותה שנה, הקרמלין ניזוק קשה במהלך הקרבות כתוצאה מהפגזות הקומוניסטים. 
 

בעשורים הראשונים של ברית המועצות פני המדינה השתנו ללא היכר וכמוהה גם הקרמלין. אומרים, כי הנזק שנגרם לקרמלין על ידי הקומוניסטים היה גדול יותר מהשריפות והמלחמות שחוותה גם יחד.
 

השלטון החדש הכריז על מוסקבה כבירת המדינה. הממשל בראשותו של לנין עבר למוסקבה בשנת 1918. מיד לאחר מכן, הכניסה החופשית לשטח הקרמלין נאסרה והוא הפך לאזור סגור לאנשי ממשל. לאחר מכן, כחלק ממדיניות איסור פולחן דתי, כל מוסדות דת בשטח הקרמלין נסגרו ונבזזו. 
 

מבין 54 מבנים שהיו קיימים טרם המהפכה, יותר ממחציתם, 28 ליתר דיוק, נהרסו במהלך שלטון קומוניסטי. אחרים ניזוקו קשות כתוצאה משימוש לא יעודי של המבנים. כך למשל, בארמון הקרמלין הגדול, באולם המוזהב, הקימו  מטבח לאנשי המפלגה. אולם הגרניט המפואר הפך לחדר האוכל. אחד הכנסיות (ווזנסנסקי) הפכה לחדר כושר, כנסיה אחרת (צ'ודוב) הוסבה לבית חולים. כמובן שכל הסממנים למשפחת המלוכה שעיטרו מבנים רבים נהרסו והוחלפו בסמלי המשטר הקומוניסטי. לקראת אמצע שנות ה-90 הגלגל התהפך וסמלים של ברה"מ הוחלפו לעיטורים המקוריים. בשנת 1935 סמלי האימפריה הרוסית, נשר דו-ראשי, הוחלפו בכוכבים אדומים ממתכת מצופה זהב ושנתיים אחר כך בצירוף אבני אודם. 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתקדמות הנאצים למוסקבה, הוחלט על פרויקט הסוואה ענק של כל המתחם, פרויקט שהוטל על האדריכל היהודי בוריס יופאן. על הקירות נצבעו קווים של בניינים אחרים, גגות נצבעו בצבע שונה, מעל הכיכרות נמתחו בדים המדמים בניינים שונים, הכוכבים האדומים הוסרו והמוזוליאום של לנין כוסה בדיקט כך שצורתו השתנתה לגמרי. הפרויקט הוכרז כמוצלח ביותר, מגובה טיסות המטוסים הגרמניים הקרמלין נעלם לגמרי מהאופק, כך שהנזק שנגרם כתוצאה מפצצות ופגזים היה קטן יחסית. 

 

לאחר מותו של סטאלין, הקרמלין נפתח לראשונה לציבור הרחב. המתחם הוכרז כמוזיאון שמתפקד עד היום. בין השנים 1958-1961 נבנה היכל הקונגרסים, המבנה האחרון שנבנה בקרמלין ביוזמתו של חרושצ'וב - מי שעמד בראש ברית המועצות באותה העת. ההיכל שימש בעיקר להתכנסות של פעילי המפלגה הקומוניסטית, אך לעיתים גם כבמה להופעות בלט או קונצרט לציון יום המהפכה לדוגמה. בעידן החדש של תחילת שנות ה-90, היכל הקונצרטים של קרמלין הפך לאחד המקומות הפופולריים להופעות של זמרים מרוסיה ומהעולם. מדי שנה, מתקיים בהיכל טקס "איש השנה" של פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה והופעה חגיגית לכבוד חג החנוכה - אירוע המשקף את היחס החם של הקרמלין כלפי הקהילה היהודית.
 

כיום, הקרמלין מתפקד כמוזיאון, שפעיל כבר מאמצע שנות ה-50, שכולל מוזיאונים נוספים שנמצאים בשטחו.
 

שטח הקרמלין הוא 277 דונם ובנוי בצורת משולש, מוקף ע"י חומות באורך 2500 מטר עם 20 מגדלים בצורות וגדלים שונים, כאשר המגדל הגבוה הינו 80 מטר. רבים מבנייניו משמשים את משרדי הממשל והנשיא, שטחים אלה סגורים בפני הציבור הרחב.
 

כרטיס כניסה מאפשר אפשרות כניסה בעיקר למבני דת כמו  קתדרלת העלייה לשמים ומבנים אחרים, אשר מהווים בעצם מוזיאון בתוך מוזיאון, לשם יש לקנות כרטיסים נפרדים, כמו מוזיאון הנשקייה ומוזיאון היהלומים. 

 

מה רואים בתוך הקרמלין: מעבר לבנייני ממשל היסטוריים ומבני דת רבים ומרשימים ישנם 2 מוקדים נוספים המושכים תיירים סקרנים. פעמון ענק שבור, המכונה בשם "צאר-פעמון" בשל גודלו העצום, מאחוריו סיפור מרתק על ההתקנה הלא מוצלחת במגדל פעמונים.


 

במתחם ניתן לראות גם תותח ענק מימי הביניים המאוחרות בשם "תותח צאר". זה היה צריך להיות אחד התותחים העצומים באותה העת, אך בפועל התותח אף פעם לא ירה. הוא גם עטוף בסיפורים והיסטוריה מעניינת, אותם יכולים לספר לכם מדריכי החברה שלנו ILTORUS.

 

מוזיאונים נפרדים בתוך מתחם הקרמלין:

מוזיאון "הנשקייה" – אחד המוזיאונים הידועים של מוסקבה, בו פריטים עתיקים ונדירים, רבים השייכים למשפחת המלוכה. אפשר לראות כאן את הנשקים מתקופות שונות, כרכרות המלוכה, אביזרים רבים ועוד.

מוזיאון "אוצרות היהלומים" – מוזיאון זה הוא מתמקד באוצרות בית המלוכה, אך בדגש על תכשיטים יקרי ערך, יהלומים נדירים, יצירות אמנות רבות – מתנות שבית המלוכה קיבלו וגולת הכותרת – הכתר המלכותי של קיסרי רוסיה.

 

כרטיסי כניסה:

  • כרטיס כניסה מורחב למתחם נותן אפשרות להכנס לכל שטחו של הקרמלין הפתוח לציבור הרחב וגם למספר מבנים - בעיקר מבני דת, כנסיות וקתדרלות היסטוריות, אך עבור מבנים אחרים, אשר מהווים בעצם מוזיאונים נפרדים, יש לקנות כרטיסים נפרדים, אלו מוזיאון אוצרות הנשקייה ומוזיאון היהלומים. כרטיס כניסה למתחם תקף רק בתאריך מסוים ובשעות מסוימות. לדוגמה: בכרטיס כניסה רשום תאריך 12.06.2018, שעה 12:00 . אם תגיעו בשעה 12:30, רוב הסיכוים שכבר לא תוכלו להיכנס, צוות השומרים פשוט לא יכניס אותכם. חשוב לדייק!

 

  • כרטיס כניסה למוזיאון הנשקייה. אחד המוזיאונים המבוקשים וכך גם קשה להשיג את הכרטיסי כניסה  בעונת התיירות. ישנה אפשרות כמובן לעמוד בתור בקופות הקרמלין, כאשר ההמתנה יכולה להמשך גם כמה שעות טובות, או לפנות אלינו מראש ולהזמין את הכרטיס כניסה למוזיאון הנשקייה דרך חברת ILTORUS. חשוב לציין כי כרטיס כניסה למוזיאון תקף רק בתאריך מסוים ובשעות מסוימות. לדוגמה: בכרטיס כניסה רשום תאריך 12.06.2018, שעה 14:00 . אם תגיעו בשעה 12:30, רוב הסיכוים שכבר לא תוכלו להיכנס, צוות השומרים פשוט לא יכניס אותכם. חשוב לדייק!     הכניסה למוזיאון הנשקייה עוברת דרך מתחם קרמלין אבל לא נותנת אפשרות לבקר בשטח הקרמלין עצמו – זכרו זאת! כדי לבקר במתחם הקרמלין יש לרכוש כרטיס נפרד עבור מתחם הקרמלין.

 

  • כרטיס כניסה למוזיאון "אוצרות היהלומים". יש שלוש דרכים לרכוש את הכרטיס. ניתן לרכוש אותו יחד עם יתר הכרטיסים בקופות של הקרמלין (ז"א יחד עם מוזיאון הנשקייה, כרטיס כניסה למתחם הקרמלין), כמובן לאחר עמידה בתור לקופות. אפשרות שנייה היא תקפה אך ורק למי שכבר נכנס לשטח הקרמלין עם כרטיסי כניסה למתחם הקרמלין. ישנם קופות נפרדות צמודות מוזיאון "אוצרות היהלומים" – שם ניתן לקנות את הכרטיסים במקום. בדרך כלל התורים שם קטנים אז אין צורך לתכנן הגעה מראש. הדרך השלישית היא רכישת כרטיסים מראש באמצעות החברה שלנו ILTORUS. כך תוכלו להיות בטוחים כי תבקרו במוזיאון ב-100%.

 

ימי ושעות העבודה:

09:30 – 18:00 (למעט מוזיאון הנשקייה) – עונת הקיץ.

10:00 – 17:00 – עונת החורף

מוזיאון הנשקייה פתוח החל מ-10 בבוקר, כניסות ב-10, 12, 14:30, 16:30.

יום רביעי – קרמלין סגור!

 

תנאי כניסה למתחם הקרמלין: המבקרים הנכנסים למתחם עוברים בידוק ביטחוני קפדני, בעלי תיקים גדולים לא יכולים להיכנס למתחם. שמו לב לא להביא איתכם תיקים גדולים או מזוודות טרולי. יחד עם זאת במקום יש מרכז אחסון זמני, בו תוכלו להשאיר את הכבודה שלכם.


 

שתף לחברים

שתף